המתנה הכי גדולה שקיבלתי מהריטריט היא פיתוח הרגישות שלי כלפי עצמי ומכאן גם כלפי מי שמולי... היכולת המוגברת שלי לפרט ולהגיע כתוצאה מכך ליתר דיוק, איפשרה לי לראות באופן בהיר יותר ורגיש יותר את האחר, כך פיתחתי מיומניות תקשורת טובות יותר שאפשרו לי להיטיב עם עצמי ועם האחרים.​

ריטריט של בית הספר למודעות עצמית הוא רגע כזה שמשנה את כל התמונה ומאפשר לחיים להסתדר מחדש באופן מופלא והרמוני. הריטריט נותן תשובות לשאלות עמוקות ודרך הרגעים של השקט והמרחב שנוצרים כמו מתמגנטות אליך הבקשות העמוקות ביותר. בכל פעם שאני יוצאת מריטריט אני מרגישה שאני הופכת להיות גרסה טובה יותר של עצמי, אינטיליגנטית יותר, מסוגלת להשפיע על העולם סביבי ועל החיים שאליהם אני שואפת.

המתנה הכי גדולה שקיבלתי מבית הספר למודעות עצמית היא ללמוד לעשות סדר בתוך הכאוס של המחשבה הבלתי פוסקת. הצלחתי לעשות זאת לא רק באמצעות הידע החדש שקיבלתי אלא באמצעות פרקטיקות שאיפשרו לי לקחת מרחק מהדברים ולהסתכל עליהם בעיניים חדשות.״. אני בהודיה על נקודת המבט החדשה הזו, היא מאפשרת לי להתנהל ממקום יותר שליו והרמוני, מקום של שקט.

הידע של פטריציו מאפשר לי להתמודד עם הלחצים היומיומיים, להתנגד לחלקים שמחלישים אותי, לשמור על האורך רוח הנדרש ולהפוך את היומיום שלי למהנה ומלא בשמחה

אחרי הריטריט של בית הספר למודעות הרגשתי שהראייה שלי השתנתה . הבנתי את המיקום הפנימי שלי ביחס לנקודת הזמן בחיים .הראייה הפכה להיות בהירה והרגשתי הכרת תודה פנימית ועמוקה . הרגעים האלה של השקט אפשרו לי להיות במגע עם החלקים האינטימיים יותר שלי שאיתם אני לא באה במגע בחיי היום יום ולכן גם להבין טוב יותר איך לתקשר עם עצמי באופן מיטיב ולייצר חזון ותקווה חדשה לעתיד.

כשהשתתפתי ברטריט של בית הספר הבינלאומי דובר על רגשות שליליים, כיצד הם מכלים את האנרגיה שלנו ואת תשומת הלב. באחד התרגילים שעשינו התעצבנתי על משתתף שחוסם לי את הראיה. תוך כדי נזכרתי בלימוד והתאמצתי לשנות את תשומת הלב שלי ולהיות בתרגיל, בשלב מסוים הכעס והאשמה נעלמו וראיתי שאני מסוגל להיות חופשי ממה שקורה בחוץ ולהפסיק להאשים את האחרים. כשיצאתי משלושת ימי הרטירו לקחתי את החוויה הזאת לחיים, במקום להתעצבן ולהאשים אחרים אתמקד על מה שחשוב לי באמת, מה שמקדם אותי בחיים